פעם ראיינתי מועמד, קורות חיים מרשימים, נראה סופר מבטיח, יש לי תפקיד מעולה להציע לו, מה כבר יכול להשתבש....
לאורך כל הראיון הוא הסתכל בשעון, הרגל קפצה, כל הגוף שלו זעק חוסר סבלנות. הוא ענה את כל התשובות הנכונות, היה בעל הידע הנכון, הניסיון הרלוונטי, אבל משהו בחוסר השקט שלח אותי למחשבות.
מה זה הזלזול הזה? ככה לא מתנהג מועמד שמעוניין בתפקיד. כל כך לא מנומס... ועוד ועוד ועוד. ואז עצרתי רגע ושאלתי את המועמד, אני רואה שאתה לא כל כך איתי, יש משהו שמטריד אותך?
והוא ענה, האמת שכן, אשתי מחכה לי למטה (היה אוגוסט), היא בחודש תשיעי, מכאן אנחנו אמורים לנסוע לביקורת בבית החולים.
מיד אמרתי לו שיתקשר אליה, שיגיד לה לעלות. היא ישבה במזגן עם כוס מים קרים, שניהם מאוד העריכו את המחווה, המועמד היה רגוע ונינוח כדי לסיים את הפגישה שלנו ומשם הם נסעו לבית החולים ואפילו קיבלתי דיווח כשהתינוק נולד, יומיים אח"כ.
כל הפרשנות שנתתי לסיטואציה היתה פרשנות שגויה, שלי.
משהו מטריד אתכם? יש לכם חששות בנוגע למועמד? אתם מרגישים שמשהו בהתנהגות מוזר?
תשאלו. מבטיחה לכם שהמועמד יעדיף שתשאלו אותו שאלה ושתהיו כנים מאשר שתפסלו אותו באופן אוטומטי.
コメント