מה אפשר ללמוד מקפטן של ספינה טובעת על מנהיגות?

"מבוקשים אנשים להרפתקה מסוכנת: חודשים ארוכים של אפלה מוחלטת, משכורת צנועה, סכנה מתמדת, חזרה הביתה בספק. במקרה של הצלחה מובטחים כבוד והכרה".

זו המודעה שפרסם ארנסט שקלטון מפקד ספינת האנדיורנס.

ימי מלחמת העולם הראשונה, כולם היו עסוקים במרוץ לגילוי ארצות חדשות. שנה לאחר מכן מצאו עצמם 27 אנשי צוות תקועים על קרחון באנטרקטיקה ללא שום קשר עם העולם, עומדים למות. שקלטון מבין שהמחשבות השליליות הן האויב שלו והוא מחליט לעשות כמה דברים:

1. שם לב לאנרגיה ושפת הגוף שלו עצמו. הוא התאמן על זה לפני שניגש לדבר עם האנשים שלו ודאג להראות בטוח, למרות שהנסיבות היו לרעתו.

2. הוא הבין שהמשימה העיקרית שלו היא לא לדאוג לאוכל או לניווט הביתה, אלא לאנרגיה של הצוות- לתת הרגשה של יציבות, של שגרה, שהם יכולים לשרוד את זה ביחד, אם יפעלו כצוות ולא כיחידים.

3. הוא מבין ששגרה ורוטינות מאוד חשובות כדי ליצר יציבות וביטחון והוא מחלק לצוות תורנויות, לכל אחד היו משימות מוגדרות ובנוסף הם היו חייבים ללכת כל יום 5 ק"מ מסביב למחנה, בעיקר כדי לשמור על האנרגיות. הוא קרא לזה "תרופה מנטלית".

4. הוא "כופה" על הצוות להתחבר, אוסר עליהם לפרוש לאוהל אחרי ארוחת הערב, הם מארגנים הצגות, מסיבות, תחרויות שירה, הוא דואג להעסיק אותם כדי למנוע ספקות, יאוש וחרדה, ומנסה לייצר לכידות ומחויבות בצוות.

5. הוא ערני מאוד לאנרגיה, הוא מגלה אמפתיה ורגישות כלפי חברי הצוות, אם הוא רואה שאחד מחברי הצוות במצב רוח ירוד הוא אוסף את כולם (כדי לא להבין אף אחד) ומעמיד סיר חלב חם על האש.

רואים את ההשפעה של הפעולות וההפעלות שהוא עושה ביומנים של חברי הצוות "אני מרגיש נורא, אנחנו הולכים למות" ואחרי אחת הפעילויות- "אני מרגיש הרבה יותר טוב, אנחנו נעבור את זה".

6. הוא מקפיד להישאר בקשר מתמיד עם הצוות, כל הזמן מסתובב ביניהם, עורך פגישות צוות, משתף במצב ובנוסף הוא עושה סבב תמידי של פגישות אחד על אחד כדי להתחבר אליהם באופן אישי.

מסע המכשולים של שקלטון נמשך שנתיים- חורף ארקטי קשוח, שיט בסירות הצלה, אכילת פינגווינים, מסע של 36 שעות ברגל ללא עצירות כדי שלא יקפאו, בסוף הם הגיעו לתחנה של צייד לויתנים. כשהגיעו לתחנה לא האמינו שזה הם, כולם היו בטוחים שהם מתים. כולם ניצלו.

עכשיו אתם אומרים לעצמכם, מה לזה ולנו?

אפשר ללמוד הרבה על ניהול צוות משקלטון.

הנה כמה דברים:

1. תבחרו שותפים שמאמינים במטרה ובערכים שלכם. ככה הם ישארו איתכם גם כשיהיה קשה.

2. שימו לב לאנרגיה, למה אתם משדרים, תדברו בשפה חיובית. תדאגו שאתם מביאים איתכם אנרגיה של עשייה ושל תנועה ולא של מרמור.

3. תיצרו רוטינות- פגישות קבועות ביומן, שמרו על הפגישות יעילות, אך (כשזה צוות קטן) תנו מקום לסמול טוק. אתם רוצים שהחיבור יהיה אמיתי ועמוק בתוך הצוות. כשהצוות גדל ניהול הישיבות משתנה, אבל הרוטינה נשמרת.

4. תדאגו להרים אחד את השני, תהיו בקשר שוטף עם חברי הצוות, ההנהלה והעובדים שלכם, תדעו מה עובר עליהם, גם בבית כדי שתוכלו לתמוך ולהרים כשקשה ושתפו אותם כדי שהם יוכלו לעשות את אותו הדבר.

5. תדעו כל הזמן מה קורה, תסתובבו במסדרונות, תדברו, תשאלו ותקשיבו, אתם רוצים להיות מסוגלים לזהות ולעצור אנרגיה שלילית כשהיא עוד קטנה.

אגב, אחרי כמה שנים יצא שקלטון שוב למסע ו-12 מחברי האנדריונס בחרו לצאת איתו שוב.

רוצים להטמיע שגרות עבודה שיתרמו ללכידות הצוות? דברו איתי 054-5892442